הספר מגולל מסע של 48 שנה, שהחל בשנת 1966 (בר המצווה של המחבר), מסע ארוך שטרם הסתיים הכולל ביסוס והרחבה של בית הגלגלים במשך 25 שנה והקמת 4 סניפים בארץ כולל בית הקבע בהרצליה לאחר מאבק ציבורי ומשפטי שארך כעשר שנים וכן שילוב הבוגרים של בית הגלגלים המתאימים בשוק העבודה ובחברה לרבות שירות משמעותי בצה"ל (כולל 8200 ו"81").

במקביל, אביעזר סייע לשופט לרון בגיבוש ובכתיבת המלצות הוועדה הציבורית לקידום שילוב ציבור הנכים בעולם התעסוקה ובחברה – רפורמה שמטרתה לתקן ולסייע לאדם הנכה במדינת ישראל המתאים והמעוניין בכך, ללמוד מה שמתאים לו, להתגייס, להשתלב בשוק העבודה ולפתח קריירה ולהקים משפחה ככל אדם. בהמשך מתוארות בספר פעולות לחקיקת חוק לרון שאיפשרו לאדם הנכה שיצא לעבוד להמשיך ולקבל את קצבת הנכות. לא עוד "או עבודה או קצבת נכות", אלא "גם וגם" ותיקונים נוספים – פעולות שנעשו עד לשנת 2014.

אביעזר גרואר היה בתחילת שנות ה-80 עורך דין צעיר, בוגר לימודי משפטים, שחזר מהשתלמות ועבודה בארה"ב לקראת השתלבות בעבודה בארץ. סוף שבוע אחד טרף את הקלפים – הוא התארח במקום של אנשים עם מוגבלויות פיזיות – בית הגלגלים, שהיה בתחילת דרכו, ומאז למעשה לא עזב את אותו המקום.

הספר מגולל מסע של 48 שנה, שהחל בשנת 1966 (בר המצווה של המחבר), מסע ארוך שטרם הסתיים הכולל ביסוס והרחבה של בית הגלגלים במשך 25 שנה והקמת בית הקבע בהרצליה וכן שילוב הבוגרים של בית הגלגלים המתאימים בשוק העבודה ובחברה לרבות שירות משמעותי בצה"ל וכן תיקון המצב החוקי והסרת החסמים מן האדם הנכה לצאת לעבודה. בין לבין הצליח אביעזר לעבוד כעו"ד ולהקים משפחה. זה לא היה מסע קל. היו שכנים שהתנגדו, בירוקרטיות שהכבידו וכמעט ייאשו, התנגדות מצד המדינה והמוסד לביטוח לאומי שהצריכו עתירות לבג"ץ ואפילו קבוצות אנשים נכים שונות שהתנגדו לדרך, אבל אף אחד לא הצליח לשבור את הרוח. לבסוף, ניתן המגרש על ידי עריית הרצליה והוקם בית הקבע של בית הגלגלים כסניף והנהלה ארצית בהרצליה. במקביל, אביעזר סייע לשופט לרון בכתיבת המלצות הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה – רפורמה שמטרתה לתקן ולסייע לאדם הנכה במדינת ישראל המתאים והמעוניין בכך, ללמוד מה שמתאים לו, להתגייס, להשתלב בשוק העבודה ולפתח קריירה ולהקים משפחה ככל אדם. בהמשך היה שותף לפעולות לחקיקת חוק לרון שאיפשר לאדם הנכה שיצא לעבוד להמשיך ולקבל את קצבת הנכות. לא עוד" או עבודה או קצבת נכות" אלא "גם וגם", פעולות שנמשכו עד לשנת 2014.

התוצאה של המאבק – ארגון בית הגלגלים, הכולל מאות מדריכים מתנדבים וחניכים ובוגרים בארבעה סניפים בארץ (כיום כבר שישה סניפים), ארגון שחלק מבוגריו הצליח להשתלב בשוק העבודה, כולל בתחום ההיי-טק ובתפקידים ראויים בצה"ל (כולל 8200 ו"81"), ולאחר מאבק של כעשר שנים לקבל מעיריית הרצליה מגרש, עליו הוקם הסניף המרכזי וההנהלה הארצית. התפתחויות חשובות אלו באו בד בבד עם ועדת לרון וחוק לרון שהחלו להסדיר את מעמד האדם הנכה ולהסיר מעליו חסמים וסללו את דרכו להשתלבות בשוק העבודה ולהמשך קבלת קצבת הנכות.

הספר מתאר את המסע הארוך שעוד לא הסתיים, לעיתים כמו ספר מתח, לעיתים כמו חידה משפטית. הוא עובר בין התחנות, האנשים והמהמורות.

הספר זה מתאר פעולות ומאבק של יחידים וקבוצות שהמשותף להן הוא שהן מורכבות מאנשים מתנדבים וחדורי מטרה, המוכנים להקריב כל מאמץ וזמן בסיוע לאנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם, ושילובם בחברה ובשוק העבודה.

 אבל זהו לא רק ספר על המאבק לשילובם של האנשים הנכים בחברה, אלא ספר שמוכיח הלכה למעשה את חשיבותה של התקווה והאמונה בצדקת הדרך, גם כאשר כל הקולות והעובדות אומרים ההיפך. זהו ספר שמוכיח, שלמרות הבירוקרטיה והדעות הקדומות, אפשר לשנות מהיסוד דברים חשובים במדינה.

_________

אביעזר גרואר, יליד תל אביב (1953), נשוי לתמר (לבית מיזליש) +4, עו"ד פעיל, רס"ן (בדימ.)  ביחידה 8200 (קב"ר).